תקציר: פופוליזם הוא מעין תגובה למצוקה, שממנה סובל העם. הדמוקרטיה המודרנית - שהקימה את שלטון העם באמצעות נציגיו - מבקשת היום להדיח אותו ולמשול באמצעות טכנוקרטים. המפלגות פופוליסטיות לא המציאו את הפופוליזם. הן רק מנסות לתת לייאושו של העם ביטוי פוליטי, שלרוב אינו מספק. בהיעדר אישיות שתצליח לכונן מחדש את הדמוקרטיה במסגרת הלאומית שלה, ולאפשר לנו לצאת מהמשבר כשידו על העליונה, סביר כי פירוק הדמוקרטיות המערביות יימשך…

רוני אקריש הוא ‏מייסד ומנהל‏ האוניברסיטה העממית - חינמית "קפה דעת"‏.

*  *  *

'פופוליזם' משמש היום כסוג של מילת גנאי, אבל, זו תופעה עמוקה הרבה יותר, המשותפת לשמאל ולימין כאחד.

זאת, כיוון שהדמוקרטיה המודרנית - שבעבר הקימה את שלטון העם באמצעות נציגיו - מבקשת היום להדיח את ה"דמוס" - העם, שבשבילו נוצרה: היא מכריזה היום ש"העם אינו קיים", ומקדמת פנטזיה טכנוקרטית, שמטרתה למשול בלעדיו. זה הלך הרוח הנפוץ היום בקרב פילוסופים וסוציולוגים במערב, המדבר על "דמוקרטיה ללא "דמוס" - ללא עם", על "דמוקרטיה פרוצדורלית". "ו"פטריוטיזם חוקתי".

ה'פופוליזם' משמש כמעין מנגנון הישרדותי להלך הרוח השולט הזה. הצלחתן של תנועות פופוליסטיות מוסברת בעיקר כתגובת-נגד לדאגה של רבים, שחשים שארצם מתפרקת, שריבונותה אובדת, ושכוחותיו הפוליטיים של העם מנוטרלים באמצעות מנגנון של פקידים, הנשמע לאינטרסים של בעלי הון, המפעילים ניהוג המונים באמצעות אנשי שיווק ופרסום, ובאמצעות השליטה על תקשורת הליבה.

לכן, פופוליזם הוא מעין תגובה למצוקה שממנה סובל העם. תגובה של אורגניזם בריא (עדיין...) לניסיונות לפרק אותו. המפלגות פופוליסטיות לא המציאו את הפופוליזם. הן רק מנסות לתת לייאושו של העם ביטוי פוליטי, שלרוב אינו מספק.

פופוליזם הוא גם תוצר של הפער שבין הנציגים למיוצגים. מחד גיסא, נציגים אינם יכולים עוד לפעול ולייצג מדיניות באופן אפקטיבי, בהיעדר עוצמה ובאין ריבונות. מאידך גיסא, המיוצגים משמיעים פחות ופחות רצון משותף. לכן הם מפסיקים להיות עם - המאוחד על ידי אותה זהות מוסרית-לאומית, ערכים וזיקות - והופך למספר רב של יחידים וקבוצות קהילתיות, המגנים על "זהותם" מפני הקבוצות האחרות. כך, קיבלנו משבר כפול: המושל לכאורה, נמצא במצב של אי יכולת למשול, והנשלט נמצא במצב של אי שליטה יתרה… זו הסיבה שכל כך קשה לדמיין יציאה של הדמוקרטיות מהמשבר הזה הפוגע ביסודותיהן.

לכן, נכון לשאול, האם פופוליזם הוא משבר פנימי בתוך הדמוקרטיה, שבסופו דל דבר יגרום לה לצמוח ולהתאים את עצמה לנסיבות משתנות, או שמא זהו משבר שיביא לשינוי את המשטר שלנו, כי הוא בלתי פתיר במסגרת הדמוקרטיה.

צמצום הפופוליזם לסוג של דמגוגיה הוא שגוי ומחטיא את העניין, כי. דמגוגיה פופוליסטית אינה הגורם לפופוליזם אלא התוצאה שלו. מול חוסר שביעות הרצון של העם שבאה לידי ביטוי בדרכים שונות - פתק לבן בקלפי, הימנעות, תנודתיות בהצבעה, הפגנות, יצירת תנועות חדשות וכו' - רק טבעי שהפוליטיקה תנסה להתאים את עצמה. ההתחדשות הזו מאופיינת כפופוליסטית, והפוליטיקאים ה'פופוליסטים' נתפסים כדמגוגים.

אבל, ביקורת על הדמגוגיה הפופוליסטית מסתירה לעתים קרובות מדי את העובדה שדמגוגיה אינה רק נחלתם של הפופוליסטים. אם נתבונן על המפלגות המסורתיות, האם הצעתם הפוליטית לא נתפסה כדמגוגית בעיני הבוחרים, שנטשו אותן? משמע, דמגוגיה פופוליסטית היא לעתים קרובות רק תגובה לצורה אחרת של דמגוגיה, שאפשר לקרוא לה פרוגרסיבית, ואשר נמצאת בשלטון כבר זמן רב.

איך יכול להיראות שלטון פופוליסטי אפקטיבי?

איזה מודל אפקטיבי של פופוליזם יכול להיות, שייטול את העוצמה מהאליטות, וישיבה אל העם, או שיגבש ברית חדשה ושונה בין העם לאליטות?

זו בוודאי לא תהיה סוג של דמוקרטיה ישירה, כי אינני מאמין שבדמוקרטיות המודרניות שלנו אפשר לחשוב על העם כסובייקט קולקטיבי המסוגל להחליט. כמו ז'אן ז'אק רוסו, אינני סבור שניתן לייצג את הרצון הכללי. כמו רוסו, אני חושב ש"הרצון הכללי תמיד צודק" אבל ש"השיפוט שמנחה אותו לא תמיד מואר". לאנשים 'פופוליסטים' יש רצון לשמור על המוסר שלהם ולהישאר האנשים שהם. אבל הם לא בהכרח יודעים את האמצעים להשיג מטרה זו.

מודל אפקטיבי של מה שמכונה היום 'פופוליזם', הציב לנו הגנרל שארל דה גול, שהצליח להחזיר את המדינה לעם הצרפתי בשני רגעים טרגיים בתולדותיו: 1940 ו-1958. תורתו הייתה דוקטרינה של פנייה לעם, מעבר למתווכים. דה גול היה המגן העז של האופי הלאומי של העם הצרפתי ושל ריבונות המדינה. אבל, לאף אחד מהפוליטיקאים בני זמננו אין, לא את המעמד ולא את החזון שהפגין דה גול.

ובהיעדר אישיות שתצליח לכונן מחדש את הדמוקרטיה במסגרת הלאומית שלה, ולאפשר לנו לצאת מהמשבר כשידו על העליונה, סביר כי פירוק הדמוקרטיות המערביות יימשך…

[לאוסף המאמרים על פופוליזם באתר ייצור ידע]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על פופוליזם.
• אוסף המאמרים על 'ריבונות'.
• אוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם.
• הרחבת המושג 'אפקטיביות'.
• אוסף המאמרים על 'עוצמה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), פופוליזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 29/1/23.
• פנחס יחזקאלי (2020), ריבונות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 9/7/20.
• פנחס יחזקאלי (2023), אליטות ואליטיזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 13/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 23/8/18.